"הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ"
"הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ"
הקדמה
שיעור זה ידון בהקבלות הקיימות בין שלבי החתונה היהודית המסורתית לבין התוכנית שהכין אלוהים למשיח כחתן ולהקהילה בתור כלתו. נלמד את הנושא לפי חלוקה לשישה חלקים.
I. ההסכם-השידוך
א. בחתונה היהודית המסורתית
הצעד הראשון הוא ההסכם. אבי החתן מנסח הסכם עם אבי הכלה ומשלם לו את המוהר – מחיר הכלה. במקרים רבים, שלב זה נעשה כשהכלה המיועדת והחתן המיועד היו עדיין ילדים, ובדרך כלל הם אפילו לא נפגשו עד יום חתונתם. למעשה, גם הסבא והסבתא שלי נפגשו לראשונה ביום חתונתם.
ב. ההקבלה לחתונת השה ולכלת המשיח
אלוהים האב, אבי החתן, ערך את ההסכם ואז שילם את המוהר בעבור הכלה. המחיר בעבורה היה דם בנו. זה עולה משני פסוקים בברית החדשה. אפסים ה 25: …כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ. יוחנן ג 16: כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ…
אלוהים האב שילם את המוהר בעד הכלה כשנתן את בנו למות בעדה. ההסכם נחתם בדמו שנשפך על הצלב.
II. ההכנות
א. בחתונה היהודית המסורתית
הצעד השני הוא שלב ההכנות. זו תקופת האירוסין שלאחר השידוך. היא נמשכת לפחות שנה אבל עשויה להימשך גם שנים רבות, בייחוד אם ההסכם נערך כשהכלה והחתן המיועדים היו ילדים. בתקופה הזו הכלה עוברת הכשרה ומתכוננת למילוי תפקיד הרעיה. זו תקופה שבה בוחנים את תומתה ולכן תקופת האירוסין נמשכה תמיד לפחות שנה. זה הבטיח שלפחות תשעה חודשים מלאים יעברו על מנת לוודא שבזמן האירוסין הכלה הייתה בתולה. אם היא יולדת בטרם חלפה שנה, הדבר מצביע על כך שנהגה בפריצות מינית.
אם כן תקופת ההכנה, תקופת האירוסין, עשויה להימשך זמן ארוך או קצר – שנה או שנים רבות, מפני שלעיתים קרובות ההסכם-השידוך שהוביל לאירוסין נעשה כאשר הכלה והחתן המיועדים היו עדיין ילדים.
ב. ההקבלה לחתונת השה ולכלת המשיח
כלת המשיח, הקהילה, נמצאת גם כעת בתהליך של טיהור והכנה לקראת החתן. שני קטעים מהברית החדשה עוסקים בשלב זה.
הראשון הוא מהשנייה לקורינתים יא 2: מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים, כִּי הֶאֱרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד, לַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם בְּתוּלָה טְהוֹרָה לְפָנָיו.
שאול אומר לקהילה: הֶאֱרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד; כדי שאפשר יהיה להציגה כבתולה טהורה לפני המשיח. הכלה נמצאת כעת בתקופה המכינה אותה להיות אישה ראויה לבעלה. בבוא היום הזה היא תוצג כבתולה טהורה למשיח.
הקטע השני הוא אפסים ה 27-25: …אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ כְּדֵי לְקַדְּשָׁהּ וּלְטַהֲרָהּ עַל־יְדֵי רְחִיצַת מַיִם, בְּהַצְהָרָה, לְמַעַן יַעֲמִיד לְפָנָיו אֶת הַקְּהִלָּה כְּשֶׁהִיא מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד, לְלֹא כֶּתֶם וְקֶמֶט וְכַדּוֹמֶה, לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּלְלֹא דֹּפִי.
לפי פסוק 26, הקהילה עוברת תהליך של התקדשות. היא מובדלת ומוקדשת כעת למשיח, כדי להיות מוצגת בסופו של דבר כבתולה טהורה לפני המשיח, כאמור באיגרת השנייה לקורינתים יא 2. פסוק 26 גם מראה שהיא מטוהרת על ידי התקדשות. הדבר נעשה עַל־יְדֵי רְחִיצַת מַיִם, בְּהַצְהָרָה (בתרגום דליטש: לְמַעַן קַדְּשָׁהּ בִּדְבָרוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־טִהֲרָהּ בִּרְחִיצַת הַמָּיִם). אין מדובר במימי הטבילה אלא במים כסמל לדבר אלוהים. ככל שהקהילה הופכת להיות יותר ויותר דומה למה שדבר אלוהים מלמד, היא הופכת להיות יותר ויותר לאותה בתולה שתוצג לפניו.
פסוק 27 מציין את מטרתו של תהליך ההתקדשות המוזכר בפסוק 26. המטרה היא להציג את הקהילה כְּשֶׁהִיא מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד. זוהי רק דרך נוספת לומר את מה שהוא אמר בשנייה לקורינתים יא 2 – שהכוונה היא להציגה בְּתוּלָה טְהוֹרָה לְפָנָיו.
שאול מונה את ארבעת המאפיינים של קהילה מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד. ראשית, היא תהיה לְלֹא כֶּתֶם, כלומר לא תהיה בה טומאה חיצונית. שנית, לא יהיה בה קֶמֶט, כלומר לא תהיה עדות לגיל. שלישית, היא תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה, כשהכוונה היא שהקהילה תשיג קדושה מלאה בסופו של דבר. רביעית, היא תהיה לְלֹא דֹּפִי, כלומר לא תהיה בה טומאה פנימית. כל זה יתרחש סופית כשנעמוד לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַמָּשִׁיחַ (השנייה לקורינתים ה 10). כאשר המאמינים, חברי הקהילה, יעמדו למשפט הזה, כל העץ, הקש והמוץ יישרפו, והזהב, הכסף והאבנים היקרות ייצרפו באש המשפט.
ואז נאמר באפסים ה 29: הֵן מֵעוֹלָם לֹא שָׂנֵא אִישׁ אֶת בְּשָׂרוֹ, אֶלָּא הוּא מְכַלְכֵּל וּמְטַפֵּחַ אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ נוֹהֵג בַּקְּהִלָּה.
בפסוק זה שאול מצביע על הדרך שבה הקהילה הופכת להיות מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד: הוא מְכַלְכֵּל אותה. הקהילה נבנית, מוזנת ומתחזקת. הוא גם מְטַפֵּחַ אותה. היא מקבלת טיפול ואהבה.
III. לקיחת הכלה אל בית החתן
א. בחתונה היהודית המסורתית
בחתונה היהודית המסורתית, החתן הלך לבית הכלה ביום החתונה כדי לקחת אותה אל ביתו וזה הוביל לתהלוכת חתונה כמו זו המוזכרת במתי כה 13-1, לדוגמה. החתן יצא והוא חוזר כעת עם הכלה. העלמות במשל הזה אינן מייצגות את הקהילה (אלא את אלה שממתינים לשיבת החתן-המשיח; חלקם מאמינים בו, מתמידים ומוכנים, וחלקם לא). הן יוצאות לפגוש את החתן כאשר הוא חוזר אל ביתו עם הכלה, כלומר עם קהילתו.
ב. ההקבלה לחתונת השה ולכלת המשיח
ההקבלה היא הילקחות הקהילה לשמיים. לקיחת הכלה על ידי המשיח תושלם כשייקח את הקהילה למרום. הקטע הראשי העוסק בכך הוא האיגרת הראשונה לתסלוניקים ד 18-13. בפסוק 13 נשאלת השאלה, "מה בנוגע לקדושים המתים (לִישֵׁנֵי עָפָר)? האם הם לא יזכו להילקח למרום ורק החיים יצאו נשכרים מההילקחות למרום?" בפסוקים 15-14, שאול אומר שהמאמינים המתים לא יפסידו דבר אלא יתחילו ליהנות מיתרונות ההילקחות למרום אפילו לפני המאמינים החיים. אִם אָמְנָם מַאֲמִינִים אָנוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת וְקָם לִתְחִיָּה, כָּךְ גַּם אֶת הַיְשֵׁנִים, בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ, אֱלֹהִים יָבִיא יַחַד אִתּוֹ. הִנֵּה זֹאת אָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם עַל־פִּי דְּבַר הָאָדוֹן: אֲנַחְנוּ הַחַיִּים אֲשֶׁר נִשָּׁאֵר עַד בּוֹא הָאָדוֹן לֹא נַקְדִּים אֶת הַמֵּתִים.
בפסוקים 17-16 הוא מפרט את שבעת הצעדים שבהם תתרחש הילקחות הקהילה לשמיים. ראשית, המשיח ירד מן השמיים אל תוך האטמוספירה של כדור הארץ וכך למעשה ייכנס לתחום ביתה של הכלה. שנית, האדון יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה. הוא ייתן פקודה כפי שעושה מפקד צבא כדי להתחיל את התהליך. הצעד השלישי יהיה בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים. מיכאל, שר המלאכים, מתואר כאן כסגן המפקד, שיחזור על הפקודה של המפקד הראשי. בצעד הרביעי יישמע שׁוֹפַר אֱלֹהִים. לאחר שסגן המפקד הוציא את הפקודות שלו יישמע השופר כדי שהחיילים ידעו מה לעשות: לתקוף, לסגת, להתקדם ישר או ימינה, או לאגף וכדומה. כך ששופר האלוהים יישמע. ואז חמישית, הַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה. מכאן שהקדושים המתים לא יחמיצו דבר. הם יזכו לקום ראשונים מן המתים. שישית, אלה שחיים יילקחו יַחַד אִתָּם בַּעֲנָנִים לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר. שביעית, המאמינים יהיו תָּמִיד עִם הָאָדוֹן. משלב זה ואילך, המאמינים יהיו איתו מפני שהוא החתן, הבעל של האדם המאמין. על כן זהו דבר עידוד לאלה מאיתנו שיש להם קרובי משפחה וחברים מאמינים שנפטרו. הם יקומו לתחייה יום אחד. אם נהיה בין החיים אז, נצטרף אליהם ונילקח יחד איתם למרום.
לאחר לקיחת הכלה לשמיים תגיע הנקודה הסופית של הטיהור וההתקדשות. כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַמָּשִׁיחַ (השנייה לקורינתים ה 10) מתואר באיגרת הראשונה לקורינתים ג 15-10, אז ייבחנו המעשים ויישרפו או יטוהרו באש זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ.
לפי הראשונה לקורינתים טו 58-50, הקהילה אכן תתפאר בכבוד מפני שבנקודה הזאת הַכָּפוּף לְכִלָּיוֹן יִלְבַּשׁ אַל־כִּלָּיוֹן וְזֶה הַכָּפוּף לַמָּוֶת יִלְבַּשׁ אַלְמָוֶת.
IV. הטקס
א. בחתונה היהודית המסורתית
השלב הרביעי, הטקס, נערך בבית החתן. מעטים בלבד, בדרך כלל בני המשפחה הקרובים ושני עדים, הוזמנו להיכנס ולצפות בטקס החתונה.
ב. ההקבלה לחתונת השה ולכלת המשיח
ההקבלה של הצעד הרביעי הזה לקהילה ככלת המשיח היא שייערך טקס בשמיים והמעטים שיוזמנו לטקס זה הם המעטים שכבר יהיו בשמיים, ולא כל השאר. רק אלה שכבר נלקחו לשמיים יוכלו להשתתף בטקס החתונה. קטע הפסוקים המרכזי העוסק בטקס החתונה הוא ספר ההתגלות יט 8-6:
וְשָׁמַעְתִּי קוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים וּכְקוֹל רְעָמִים חֲזָקִים אוֹמֵר: "הַלְלוּיָהּ כִּי מָלַךְ יהוה אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה וְנִתֵּן לוֹ כָּבוֹד, כִּי בָּאָה חֲתֻנַּת הַשֶֹה וְאִשְׁתּוֹ הֵכִינָה עַצְמָהּ; וְנִתַּן לָהּ לִלְבֹּשׁ בּוּץ טָהוֹר וְצַח, כִּי הַבּוּץ הוּא צִדְקוֹת הַקְּדוֹשִׁים".
קטע זה מתייחס לשלב הרביעי בחתונה היהודית – הטקס. הטקס נערך בשמיים ואחריו תתרחש ביאת המשיח השנייה. יוחנן כותב על שיבת המשיח בהמשך הפרק, בפסוקים 16-11. טקס החתונה שבשמיים יתרחש ממש בסמוך לביאתו השנייה לארץ. כמו במסורת החתונה היהודית הקדומה, הקרואים יהיו מעטים – אלה שכבר נמצאים בשמיים.
בפסוקים אלה יש לציין שלושה דברים ראשיים. ראשית, בָּאָה חֲתֻנַּת הַשֶֹה. מדובר כאן על טקס החתונה של שה האלוהים, שיתקיים בשמיים לפני ביאת המשיח השנייה לארץ. שנית, וְאִשְׁתּוֹ הֵכִינָה עַצְמָהּ. היא כעת מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד, לְלֹא כֶּתֶם וְקֶמֶט וְכַדּוֹמֶה. שלישית, נִתַּן לָהּ לִלְבֹּשׁ בּוּץ טָהוֹר וְצַח. יוחנן מפרש שהַבּוּץ הוּא צִדְקוֹת הַקְּדוֹשִׁים. זה מראה שבשלב הזה, כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַמָּשִׁיחַ הסתיים, תהליך ההתקדשות הושלם, והיא באמת ובתמים בְּתוּלָה טְהוֹרָה לְפָנָיו – מוצגת לפני המשיח בטקס החתונה.
V. משתה החתונה
א. המשתה בחתונה היהודית המסורתית
משתה החתונה הוא השלב החמישי בחתונה היהודית המסורתית, ומוזמנים אליו הרבה יותר אנשים. בעוד שרק מעטים מוזמנים לטקס החתונה, למשתה מוזמנים רבים כדי לחגוג את חתונת הבן. בדרך כלל שלב זה נמשך שבעה ימים.
ב. ההקבלה לחתונת השה ולכלת המשיח
משתה החתונה ייחגג עלי אדמות. למעשה, מלכות שמיים תתחיל עם משתה החתונה. המוזמנים יהיו רבים יותר בהשוואה לקרואים לטקס החתונה.
לדוגמה, הקדושים מימי התנ"ך יהיו בסעודת החתונה מפני שהם יקומו לתחייה אחרי הצרה הגדולה (ישעיהו כו 19; דניאל יב 2). ביוחנן ג 30-28, יוחנן המטביל לא החשיב את עצמו כחתן או כחלק מהכלה אלא שייך את עצמו לקטגוריה שלישית, יְדִיד הֶחָתָן (רֵעַ הֶחָתָן). רעי החתן הם קדושי התנ"ך, והם יהיו "הרבים" שיוזמנו לסעודת החתונה.
קבוצה שנייה שלא תשתתף בטקס החתונה אבל תהיה במשתה יהיו הקדושים מימות הצרה הגדולה. הם יקומו לתחייה לאחר ביאת המשיח השנייה (התגלות כ 6-4). גם הם יהיו אורחים שישתתפו בסעודת החתונה.
הקבוצה השלישית תהיה ישראל. אלה שישרדו את הצרה ייכנסו למלכות המשיח, וגם הם יהיו בין הקרואים למשתה החתונה שאיתו תתחיל מלכות המשיח.
ישעיהו כה 6 מלמד שמלכות זו תתחיל עם משתה החתונה. בהקשר של מלכות המשיח הוא כותב: וְעָשָׂה יְהוָה צְבָאוֹת לְכָל-הָעַמִּים, בָּהָר הַזֶּה, מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים, מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים: שְׁמָנִים, מְמֻחָיִם, שְׁמָרִים, מְזֻקָּקִים. אם כן המלכות תתחיל במשתה – משתה חתונה, שאליו יוזמנו כל השאר להשתתף.
בסמוך לביאת המשיח השנייה, ההזמנה למשתה החתונה תישלח. כפי שצוין לעיל, התגלות יט 8-6 מדבר על טקס החתונה, ובפסוק 9 הוא מדבר על משתה החתונה: אָמַר אֵלַי: "כְּתֹב: 'אַשְׁרֵי הַקְּרוּאִים אֶל מִשְׁתֵּה חֲתֻנַּת הַשֶֹה' ".
מִשְׁתֵּה חֲתֻנַּת הַשֶֹה, סעודת החתונה אינה מוגשת בנקודה זו, אלא הקרואים רק מקבלים את ההזמנה. ההזמנה נשלחת לפני שיבת המשיח. פסוקים 16-11 מתארים את שיבתו, ולאחר פרק זמן של 75 ימים, המלכות תוקם. היא תיפתח עם המשתה לרגל החתונה שעשוי להימשך שבעה ימים ואפילו שבע שנים.
בפרק הזמן הזה של 75 הימים תתרחש תקומתם של קדושי תקופת התנ"ך ותקומתם של הקדושים שמתו בצרה, שהם ה"רבים" הנוספים שישתתפו במשתה החתונה.
VI. בית הכלה
א. בחתונה היהודית המסורתית
השלב השישי קשור לבית הכלה. החתן אחראי לספק בית מתאים לכלה, והוא עושה זאת במהלך השלב השני, שלב ההכנות.
ב. ההקבלה לחתונת השה ולכלת המשיח
כאשר ישוע עלה בחזרה לשמיים, אחת מהמטרות הייתה להכין מקום לכלה (יוחנן יד 3-1). המקום שהוא מכין למען כלתו מכונה במקום אחר "ירושלים החדשה". ההקבלה היא: ישוע מכין ממש כעת בית מתאים לכלתו, לקהילה, והמאמינים יעברו לשכון בבית הזה בנצח.
בספר ההתגלות כא 9 – כב 5 יוחנן נלקח לראות את בית הכלה. בפסוקים 10-9 נאמר: אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לָהֶם שֶׁבַע הַקְּעָרוֹת הַמְּלֵאוֹת בְּשֶׁבַע הַמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, בָּא וְדִבֵּר אִתִּי. "בּוֹא אַרְאֶה לְךָ אֶת הַכַּלָּה אֵשֶׁת הַשֶֹה", אָמַר. הוּא נָשָׂא אוֹתִי, בָּרוּחַ, אֶל הַר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ וְהֶרְאָה לִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים.
לפי פסוק 9 הכלה היא כעת אֵשֶׁת הַשֶֹה מפני שהטקס ומשתה החתונה כבר התקיימו, והם נשואים כבר 1,000 שנים. אחרי מלכות המשיח, מלכות 1,000 השנים, הדבר הבא שיוחנן רואה הוא ביתה הנצחי של הכלה, ירושלים החדשה, בפסוק 10.
ואז, החל מפרק כא פסוק 11 עד כב 5 יוחנן מתאר בפרוטרוט את ירושלים החדשה, שתהיה ביתה של כלת המשיח.
אלה הם הקשר וההקבלות בין שלבי החתונה היהודית לבין הקהילה בתור כלת המשיח. כמה דברים כבר התגשמו; חלק מהדברים נמצאים בתהליך התגשמות; ואחרים יתרחשו בעתיד. עתיד מזהיר ממתין למאמינים בישוע המשיח.